המילה "ערגה" תמיד הייתה עבורי שיר. משהו שקשה לבטא – ואולי אי אפשר באמת להסביר. ניסיתי לא פעם לבטא את התחושה הזו ביצירה – אבל משהו שם לא הצליח לעבור הלאה. חיפשתי דרך שבה הערגה תבוא לידי ביטוי גם במפגש של הצופה עם היצירה – שלא רק אני ארגיש אותה, אלא שהיא תיגע גם באחרים. כך נולדה היצירה הזו, בתלת־ממד, עם עומק, נוכחות ותנועה שמבקשת לגעת בנפש. אבל כאן עלתה הדילמה – איך הופכים יצירה כזו לערכה לעבודה אישית? תהליך תלת־ממדי דורש הדרכה פרונטלית, מגע, הסבר מדויק – וידעתי שזה אתגר כמעט בלתי אפשרי. ואז, בסייעתא דשמיא, נפתח לי כיוון חדש. הצלחתי לתרגם את המורכבות – לכדי ערכה שכל אחת יכולה ליצור בעצמה, צעד אחר צעד, בהנחיה מדויקת – מבלי לאבד את העומק, את התחושה, את הערגה. והנה היא לפניכן: "כֵּן נַפְשִׁי תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים" – יצירה עם נוכחות, כיסופים ועומק פנימי. מתאימה כקישוט לסוכה, אך לא פחות מכך – כיצירה לבית לכל ימות השנה.