אנחנו חלק ממיזם שכולו אור.
✨✨✨✨✨✨✨
בכל יום שישי – מחצות היום, אנחנו עוצרות.
משאירות את ענייני החול מאחור…
ומתכוננות. לאט. בנחת. מתוך כוונה.

כי כששבת המלכה מגיעה –
לא ייתכן שהיא תחכה לנו.
אנחנו אלו שמקדמות את פניה.
🤝🤝🤝🤝🤝🤝🤝
מאז שהתחלתי להשתדל לשמור על ההפרדה הזאת –
נפתחו לי שערים של שלווה, תפילה… וגם ישועות.
וזה לא רק אני – זו משפחה שלמה של נשים בוחרות אור.
☀☀☀☀☀☀☀
אז איך הכול התחיל❓

כמו הרבה נשים עסוקות שאלתי את עצמי –
מתי כבר יהיה לי יום חופשי?
יום שאני אהיה בו אני. עם המשפחה. עם עצמי.
ניסיתי "לגנוב" שעות פה ושם – זה לא באמת עבד.
חזרתי עייפה, לחוצה, עם תחושת פספוס…

עד שיום חמישי הפך אצלי ל"חופשי בערבון מוגבל".
עובדת מהבית, עונה לטלפונים, אבל מתחילה להרגיש את הבית.
עם הזמן – אפיית חלות, הכנות, הזמנת נכדים…
אבל הטלפונים עדיין היו שם.

ואז הגיע יום שישי אחד ששינה הכול.
עסקתי בענייני חולין כמעט עד כניסת שבת –
והדלקתי נרות עם ראש מלא רעשים.
הרגשתי זעזוע פנימי. ככה מקבלים שבת?

באותו רגע – קיבלתי על עצמי קבלה:
יום שישי – מחצות היום – מוקדש כולו לשבת.
בלי טלפונים, בלי עבודה, בלי חדשות.
מוזיקה של שבת, בישולים, ניקיונות…
וכל פעם מוסיפה עוד תבשיל, עוד ניגון, עוד אור.

וזה קרה:

🫷היום החופשי ,המאוורר,הכיפי,
הוא יום שישי - קודש להכנות לשבת החל מחצות היום🫸

גיליתי שיום שישי הוא היום החופשי האמיתי שלי. 👑👑👑👑👑
הוא לא רק של שבת – הוא גם שלי.
הוא ממלא אותי בכוחות – לשבוע שלם.

ושיתפתי.
את הנשים האהובות בקהילת "אשת חיל" –
ורבות הצטרפו למסע המופלא הזה.

ומשם… נולדה סדנת "לכבוד שבת" –
שבה אנחנו יוצרות יחד יצירה אחת מיוחדת,
שכולה מוקדשת לאור ולתוכן של שבת המלכה.